עברתי על מגירות ישנות ומצאתי גלויה ועליה שיר שקראתי ואהבתי מזמן.

לפני חצי שנה, בעיצומם של דילוגים בין מדינות אירופאיות אקראיות ובין בירה לבירה, זה נראה כמו רעיון לא רע בכלל. מה רע בחצי שנה אינטנסיבית של הוכחה עצמית? בהתחשב בעובדה שרוב חיי אני מתנהלת בתפוקה של שישים-שבעים אחוז לכל היותר, למתוח את הגבולות לכיוון התשעים לסמסטר אחד נשמע לי מאיים פחות מלצפות ברגע של היסח הדעת בפרק של האח הגדול.

גם עכשיו, דקה לפני שאני חותמת על החוזה, אני עדיין לא יודעת מה עדיף. אולי היה כדאי להשאיר את זה ככה? לקח לנו שנה שלמה להגיע לסטטוס קוו הזה שעושה לי כל כך טוב. כשאני חושבת על זה ליותר משלושה רגעים ברציפות – לשים את הכל על כף המאזניים ולהסתכן בלאבד את החבר הכי טוב שלי בשם רעיון ספונטני שצץ לפני כמה חודשים – נשמע לי כמו טירוף.

אין יותר פקקים בתל אביב ומצוקת החנייה בעיר נפתרה סופית! החניונים הנטושים פתחו את שעריהם ללא תשלום, שדרות ירושלים נפתחה לתנועה בשני הכיוונים, הרכבת הקלה התחילה לפעול מוקדם מהצפוי והחניון הענק ליד הבימה נפתח וחורי תולעת ענקיים משגרים אליו וממנו מכוניות מכל רחבי העיר. התחבורה הציבורית עובדת 24 שעות ביממה ואפילו בשבת. ש”ס כבר בכלל לא בכנסת.

לעסנו לאט, שתינו מעט. לכל היותר עברה שעה, אבל האופנועים כבר לא היו שם כשיצאנו, רק המכונית עמדה בודדה כמה מטרים מהכניסה, עושה לנו עיניים של כלבלב עזוב. תדלקנו, נתנו גם לה קצת שמן-מים והמשכנו – הדרך התפתלה הלאה, בקצב הבריא שמכתיב אוכל שיושב בנינוחות בבטן.

שגיאה קטנה ומטופשת גרמה לכך שמחקתי את העיצוב של הבלוג שלי היום. חשבתי לשחזר את הרקע הירקרק הקודם – אבל בסופו של דבר החלטתי להשלים עם רוע הגזירה. אז הנה הוא העיצוב החדש

כשהטוסיק שלך ממוקם על המושב הנוח של בימבה אדומה ששוקלת כמו דוגמנית אנורקטית אחרי איזה נשנוש סושי פרוע ונשמעת כמו שילוב לא מוצלח בין פינצ’ר למכונת תפירה, קל מדי לשכוח שהתכנסנו כאן היום כדי לרכב על אופנועים.

בשמונה ימים בפולין ובשלושה חודשים בארץ זכיתי ללמוד חופן שיעורים – טובים ורעים – על עצמי, על המדינה הפסיכית הזו שלנו ועל אנשים בכלל. זה לא מעט, בחיים האלה, בהם צריך לברך על כל הזדמנות ללמוד שיעור.

כשהתיישבתי במכונית לבד בפעם הראשונה, רק לפני כמה ימים, דאגתי שלפני שאני אחזיר את הרכב השכור, אני אצטרך לעבור בתחנת דלק לאוורור וייבוש של המושבים מהזיעה הקרה שלי.

כבר חצי שנה עברה מאז שקיבלתי את ערכת הצעצועים החדשה שלי – לפ טופ חדש-דנדש של HP, תיק למחשב נייד של Built NY ועכבר Microsoft Arc. אחרי חצי שנה של שימוש אינטנסיבי מאוד אני יכולה לומר באופן ודאי – בשבילי – הבחירות כולן מצויינות.

האם הסט הירקרק שלי היה מתאים גם לך? בואו נראה -