מדי פעם, בשולי הדרך, לא קטפתי, אלא חפרתי מהשורש, כמה נטעים.
איזה כיף להרגיש, שפתאום יש לי בית, ואני מוקפת פריחה.
לפעמים אני נקסמת כולי מהחיבוק שאתם מצליחים לתת לי.
אולי פיצחתי את הנוסחא, ואולי פיצחתי רק כמה לבבות בודדים,
אבל נדמה לי שאתם מוכנים לתת לי להרגיש שאני זו אני.
ושזה בסדר גמור.

היתה בשישי, באיחור של חודשיים, חנוכת בית נהדרת. ולמרות שהייתי לחוצה כמו קרפדה בבלנדר שלא יהיה מספיק מקום, שהשרימפס יצא צמיגי, כי אין מספיק קולה ושהאנשים החדשים ישנאו את כולם וילכו מכות – למרות הכל, היין היה נהדר, השיחה היתה זורמת והצפיפות מגבשת, תחת מעטה עשן הנרגילה המתקתק.
לאט לאט ולרוב בזכותכם, הלחץ התפוגג ופינה את מקומו לפלירטיות הרגילה שלי ולהשתרעות נעימה בין אנשים אהובים. יו נו, אני לא כזאת שמאלצית כרגיל, אבל דאמיט, הפעם זה במקום :).

טנקס גאייז (אנד גאלז),
ליז.

Leave a comment

Your email address will not be published.

Dada.net.pl best essays editing websites for masters do my algebra application letter using compare and contrast in a persuasive essay help writing biology dissertation chapter