פראג סתווית אחת, דרכיה המפותלות של ארצות הברית, פָּנִים אירופאיות נשכחות ומיטות של לילה אחד מתערבבים אצלי לבליל צפוף של מחשבות, במרחק של פחות משעה מהבית. הכל בזכות רעיון פרוע של בוקר, כמה הודעות ואיש ספונטני אחד שלא ברח מהעיר לרגל החג.

***

רגע לפני שינה במחוזות בלתי מוכרים, שנינו מבינים לפתע עד כמה שונה החוויה הזו בשביל שנינו. בשבילך הדרך היא נקודה אחת במרחק שממנה מגיחה, גדלה ומתהווה המציאות, על כל פרטיה הקטנים ביותר, אל תוך שדה הראיה הממוקד. בשבילי הדרך היא הגו שלך וקרעים-קרעים של מציאות שמבליחה לרגע, כאילו יש מאין, בזווית העין ומיד נעלמת מעבר לכתף כאילו מעולם לא הייתה אלא הזייה. דמיין איזה קסם יכול היה להיות לו יכולנו להיות ראש אחד שרואה הכל.

***

החושך נספג בתוך העיר ואנחנו מקיפים אותה בטיסה נמוכה. אני מביטה באורות המרוחקים ולכמה רגעים אני בטוחה שאני מרגריטה – עירומה, קסומה ובלתי נראית – מרחפת מעל יערות ונהרות שכלל איני יודעת את שמם. ואם אני מרגריטה, אז אתה חייב להיות השד עזאזלו שמוביל אותי כלאחר כבוד הַיְשֵׁר אל הנשף של השטן.

***

כאילו כל מה שיש לנו קשור אל האופנוע הכחול הזה, ארוז היטב תחת רשת גומי הדוקה, ומפודר אבק דרכים.

***

אני עוטפת את האגו שלי במפית בעלת שוליים תכולים ונרגעת סוף סוף. הם היו שם ואילו אני – לא. הם משוחחים ואין לי מה להוסיף על דבריהם. יכולתי לתסוס ולבעבע ולתבוע את מקומי, אבל במקום אני מגלה מידה של עונג בצליל של המילים שלהם, הנאמרות בטונים נמוכים. מבעד למסך של יין ועשן, הן מציירות לי תמונות, מבלי שאצטרך אבקש.

***

בין לגימת קפה לשתיקה נעימה של שעת בוקר מאוחרת, לרגע מצבצת בי הרגשה שמדיפה ריח של מהות. אולי זה פשוט למצוא איזה קסם שעושה לך טוב לכמה רגעים, אבל התעלול האמיתי הוא לדבוק בו כל עוד הוא ממשיך לעשות לך טוב.

לילה בדרום. ג'ייק על הצילום.
לילה בדרום. צילום: ג'ייק.

One thought to “מיניאטורות מהדרום”

  • פיליפ

    הצלחת להעביר לי את ההרגשה.

    תמיד תהיי מרגריטה בשבילי…:)

    Reply

Leave a comment to פיליפ Cancel reply

Your email address will not be published.