כנסיית עמנואל נמצאת במקום שניתן בקלות להכתירו כנקודה המפתיעה ביותר בתל אביב. כמה מאות מטרים אל תוך סלמה (מהצד של יפו) מתחילים להציץ שמאלה אל תוך הסימטאות. אין מה לפחד – באחת מהן יגיח לפתע, מבין הטינופת של המוסכים, צריח גבוה של כנסיה. בנקודה הזו חותכים שמאלה ומתחילים לנווט לפיו. כמה דקות של פיתולים ובקצה של עלייה קטנה ונטושה פתאום מתגלה המושבה האמריקאית – במלוא הדרם של שני רחובותיה המשובצים בתים זעירים.

רחוב הופמן ורחוב אברבוך הם שני הרחובות היחידים של המושבה האמריקאית (או הגרמנית, תלוי את מי שואלים) הזעירה שנתקעה לה בין יפו בצידה האחד ונתחמה בידי המוני סטודנטים לאומנויות ומדעי הרוח מפלורנטין בצדה השני. קל מאוד לפספס אותה ולא לגלות לעולם שהיא בכלל הוקמה באמצע המאה ה 19 על ידי מורמונים חביבים ועברה לידיהם של טמפלרים גרמנים חביבים לא פחות בסופה של אותה מאה, אחרי שהראשונים התייאשו מהכולרה ומהתורכים וחזרו הביתה. רק כשמגלים אותה, מבינים פתאום כמה נפלאה תל אביב יכלה להיות עם גינות קטנות וגגות רעפים, במקום מגדלי זכוכית קרים והמהום בלתי פוסק של מכוניות.

הפלא האמיתי הוא שמאז, לא הרבה השתנה במושבה. אמנם חלק מהמבנים שופצו, אבל בתי קפה עדיין לא הצליחו לדרוס בה את רגלם והאטרקציות שלה מעטות (מה שלא הופך אותן למקסימות פחות): מלון פארק, שהוקם עוד בידי המתיישבים האמריקאיים, והפך לאכסניית בית עמנואל שגם היום תוכל לספק לתייריי-אינדי פרספקטיבה מעניינת על העיר הלבנה; המוזיאון הקטן יכול להעביר לכם שעת אחר צהריים קלה; וכנסיית עמנואל, שבהנתן ש”פרייז דה לורד” זה לא בדיוק הקטע שלכם, ידועה בעיקר בעובדה שהיא ביתו של העוגב הראוי היחיד בסביבה.

כנסיית עמנואל - הנקודה המפתיעה בתל אביב
כנסיית עמנואל - הנקודה המפתיעה בתל אביב

הזמן הנעים ביותר לטיול במושבה הוא לקראת שקיעה. הרחובות הקטנים מקבלים הילה רומנטית עוד יותר תחת קרני השמש האחרונות. כדאי לתכנן את הערב סביב אחד הקונצרטים שנערכים ללא תשלום מדי כמה שבועות בכנסיית עמנואל. הקונצרטים מתחילים בשעה שמונה וחצי על השעון (אלא אם כן צויין אחרת בתכנייה), וכדאי להקדים לפחות בעשרים דקות כדי להבטיח לעצמכם מקום ישיבה בקומה העליונה, סמוך למרפסת העוגב.

בתפריט:

מנה ראשונה: אם חשקה נפשכם בקפה של לפני, הגיעו ליפו שעה קודם ועצרו בקפה בן זומא (שדרות ירושלים 22). בין אם אתם בוחרים להשקיף על הרחוב הסואן מהשולחן הבודד שבקומה השניה ובין אם אתם יושבים עם אחמד, הבעלים, על הבר – אין הימור בטוח יותר לנשנוש מקדים – הקפה לוקח בסיבוב את האספרסואים של רוטשילד ועוגיות הפיסטוק הן משהו ששווה למות (או לפחות להרוג את הדיאטה) בשבילו.

מנה עיקרית: את ההליכה מהקפה למושבה תוכלו לגמוע בכעשר דקות. פנו ימינה בסלמה ושמאלה באלציון גבר. חפשו את הצריח מעל הבניינים – הכי פשוט לנווט לפיו. עלייה קצרה במעלה הגבעה ואתם ברחוב אברבוך. פנו לרחוב בר הופמן והציצו אל החצר היפה של אחסניית בית עמנואל. הכנסייה עצמה נמצאת ברחוב בר הופמן 15. אחרי השער הקטן פונים שמאלה ומקיפים את הבניין. אם פונים ימינה יש קיר שחוסם את המעבר. חסכו מעצמכם את הבלבול :).

הקונצרטים בכנסייה מגוונים מאוד: מוזיקת עוגב, פסנתר, כלי נשיפה, שירה ואופרה, ונמשכים בין שעה לשעה וחצי. הכניסה היא ללא תשלום, אבל רוב האירועים הם למטרות צדקה. כמה עשרות שקלים ביציאה יעשו להם את היום ויעניקו לכם את השיק של נדבנים מהיבשת הישנה. עסקה משתלמת לכל הצדדים, לא?

קינוח: אופציה חדשה ומעניינת כדי לסגור את הערב במחוז הדרומי של העיר היא ה’סלמה‘ (סלמה 10). בר חדש (שלושה חודשים אנד קאונטינג) שהתמקם במקטע ההזוי במקצת שבין חצרות יפו למשטרת מחוז יפו – בדיוק מול היציאה שלכם חזרה אל חיקה של תל אביב האורבאנית. החלל מעוצב בצורה אינטימית, המוזיקה נושפת מילים חושניות באוזן, האוכל קליל (מומלץ: קרפצ’ו כמהין נהדר, עשוי מהבשרים של זלמן, עם לחם שאור שנאפה במקום) והאלכוהול מגוון (אם כי לא זול במיוחד).

לחלופין, כמעט ממול שוכנת ‘רק בשר‘ הותיקה (סלמה 19), אותה אין צורך להציג. עם בשרים משובחים לפי משקל ויין חופשי תמורת 15 שקלים לסועד, תוכלו להבטיח שלא תחזרו הביתה רעבים (אם כי היין עלול לדאוג לכך שלא תגיעו הביתה בכלל). בשעות הערב של סוף השבוע כדאי להזמין מקום מראש.

על המפה:

המושבה האמריקאית - מסלול
המושבה האמריקאית - מסלול

2 thoughts to “חפוזים ביפו: המושבה האמריקאית

  • דניאל

    שיחקת אותה ! אהבתי. וזה ממש מתחת לאף.

    Reply
  • ליזוזום

    תבוא לבקר 🙂

    Reply

Leave a comment

Your email address will not be published.