לאן תפילות עפות כשהאגם קפוא?

התפילה שלה וטיפות היורה נשמעו דומות מדי. לחישה אחידה, שקטה ולחה של טיפות שאין להן מה להפסיד. מצחי הטרוד פגש את האבנים העתיקות, מקווה לספוג ולו משהו מהרעיון היפה הזה, שיש מי שישמע, אבל לעת עתה התנחם בידיעה שהחורף, בסופו של יום, מגיע גם לפה. הטפטוף הפך לגשם, קרע נייר התכדרר בין אצבעותי, צללים התרחקו […]

Read more
יום הפעולה של הבלוגים – איכות הסביבה

אמנם באיחור טכני של שמונה שעות, אבל כשזה מגיע לנושאים כאלה – זה (כמעט) אף פעם לא מאוחר מדי. קל נורא להגיד שקל נורא לשמור על הסביבה. מחזרו בקבוקים וסוללות, כוונו את המגזן שלוש מעלות גבוה יותר, החליפו לנורות הלוגן, המעיטו ברכישת מוצרים מחומרים שאינם מתכלים. כל העצות האלה מתחילות, בשעה טובה ומוצלחת, להתנופף בראש […]

Read more
שגעונות קטנים

נדמה לי שהעולם משתגע אט אט. מילא המתיחות בין העולם המערבי לבין הגוש האיסלאמי – תמיד מלחמה כלשהי חייבת להתנהל לה בעצלות. אבל השגעונות הקטנים שפוקדים את העולם, הם אלה שגורמים לי להרים גבה באופן כרוני ולתהות על עתידה של האנושות. צנזורה לפטמות מאז שהצלחתי להפטר מרגשות האשמה שתקפו אותי בכל פעם שניסיתי להאזין למוזיקה […]

Read more
קלפים

כשמתעסקים באנשים אמיתיים, ולא בחיקויים מפלסטיק, תמיד יש יותר מדי אפשרויות. כשאין תסריט כתוב מראש, אין מנוס מלבחור בכל רגע נתון בחירות מהסוג הבעייתי הזה, שרק כדי להבהיר את מידת אי הוודאות וחוסר העקביות שבו, נסו לבחור נקודה ערטילאית בחלל, לעצום עיניים, להסתובב שלושים ושבע פעמים במקום, ולנסות להצביע לאותו מקום שוב. אין לי ברירה, […]

Read more
חצי

הניצוץ שניצת בעיניו, בניגוד מושלם להבעת הגועל שהתוו פניו, היה ההסבר הברור ביותר שקיבלתי בחיי. הוא סיפר עליה, הילדה הסבוכה והמסובכת הזאת שהוא מצא באחד ממסעות הציד שלו: על השיער הבלונדיני שלה, על השפה הזרה שבפיה, על המוזיקה ועל הבגדים, על התרופות הפסיכיאטריות ועל עשרים הקילוגרמים שהיא פשטה מעצמה על ידי שימוש בכדורים חצי-חוקיים שחצי-הורגים […]

Read more
מילא לקטוז, אבל רק בארומה?

פעם צחקתי על אוכלי הטופו, מנשנשי הקטניות ולוגמי הסויה באשר הם. כל אימת שדמיינתי שולחן חף מגולאש ריחני, שרימפס עסיסיים ושמנת סמיכה, נפלה עלי תוגה כבדה. שקעתי ברחמים כנים על נשמות כל אותם הבורים שעוד לא נפקחו עיניהם. עד לא מזמן הפתרון לעצבות הזו, היה איזה סטייק או בן אנד ג’ריס לנשנוש, אבל בחיים כמו […]

Read more
מילא עצים, אבל ערבים?

אני זוכרת שבשלהי התיכון, עוד בטרם הפנמתי שיוותרו לי פחות משבועיים מיום הבגרות האחרונה ועד לרגע שבו אתחיל את הרומן הארוך שלי עם צה”ל, טיפחתי לי פנטזיה קטנה. הייתה זו פנטזיה צנועה בהחלט: לא רציתי לנסוע לתאילנד (את זה השארתי לאחרי הצבא. עדיין בטיפול.), לא חלמתי על סקס, סמים ורוקנרול (למרות ששניים מתוך השלושה דווקא […]

Read more
כעילו דע, הי שולטתתט1!!!

אמנם ימי בית הספר העליזים (לחלקנו) חלפו כבר מן העולם (כמובן, לחלקנו) לבלי שוב, אבל נדמה לי שיחד עם הדחקת האינטגרלים והנגזרות תחת הכותרת “לא-שימושי-בעליל” (שוב, לחלקנו) נדחסו גם כללי האיות, הפיסוק והדקדוק הבסיסיים ביותר. אין כמו שגיאת כתיב ראויה, בלבול במינים או שימוש חסר (או עודף) בסימני פיסוק, כדי להוציא לי את החשק לקרוא […]

Read more
אלי מקררים – לקחים לקחים לקחים

אל תתפתו לקנות מקררים בחנויות יד שניה. לא ‘אלי מקררים’. לא ‘ענק המקררים’. לא XXX המקררים. פשוט מאוד. אם זה נמצא בתחנה המרכזית, או נראה שאול מהתחנה המרכזית או אפילו מריח כמו התחנה המרכזית – אל תקנו שם. אמנם כבודה של התחנה המרכזית במקומה מונח, כל עוד מדובר בסחורות זולות על סוגיהן השונים (ומזה יש […]

Read more
כוסית

משפט שמצא חן בעיניי: “הדבר האחרון שכוסית רוצה לשמוע זה שהיא כוסית. היא יודעת את זה. אם אתם באמת רוצים להגיע אליה, תהיו ספציפיים ואל תלכו על המובן מאליו. תחמיאו לה על התכשיט שלה, על משפט שהיא אמרה או על ההומור שלה, ותראו שזה עובד הרבה יותר טוב.” עכשיו, כוסית לפי דעתי אני לא (למרות […]

Read more