טיק טק/דפוס קדם – שירות חצוף, ביצוע עלוב

כבר חודש או יותר מתבשל אצלי בראש קונספט לכרטיס ביקור אישי. לא משהו שמקשר אותי אל עסק כלשהו, אלא כרטיס שמקדם את ליזה. עמלתי וטרחתי על עיצוב נאה, כמיטב המסורת לבית כץ, ולאחר אישורם המקצועי של אבא והזכר התורן (שניהם מעצבים) התחלתי במטלה הכה-קשה לפרפקציוניסטית שכמותי – חיפוש בית דפוס שיפיק את הבייביז שלי בצורה […]

Read more
תספימו, בכיף

לפני כמה שבועות ממש, שותפי לצוות ואני, מותשים ומיואשים ממאסות הספאם שמגיעות לתיבת הדואר שלנו, החלטנו לעשות מעשה. לא, עוד לא החלטנו לפצוח במסע נקמה אכזרי, אה-לה Kill Bill, שבו נצוד ונשחט כל נפש שהחליטה שאני צריכה להגדיל את הנקניקייה שלי בשקל תשעים ואפילו לא הקמנו שרת שיפרוץ לכל שרת שממנו נשלח הספאם וישים שם תמונות של 2Girls1Cup.

Read more
רשמים מהחג

הם בצד שלהם, ואני בצדי שלי, לובשת שמלת קיץ שקפקפה, שתחתיה מציצים תחתונים שחורים, למרות רוח הערב הקרירה. למרות המזג הקיצי שעומד בפתח, הם לבושים שחורים, ורק הבריזה הקלה מייבשת את הזיעה שמאיימת לחמוק מתחת למגבעות הגדולות.

Read more
אדמה אחרי הגשם – בכורה קטנה

כשבסוף שבוע אחד יש כל כך הרבה ג’אז, לא נותרות לי הרבה ברירות. אמנם אני לא נמנית על חובבי המוזיקה הישראלית, אבל בסופו של דבר, אחרי סיעור מוחות מרתק, החלטנו אני וידיד סקרן ללכת דווקא על הישראלי מבין כל הרפרטואר המוצע בפסטיבל הג’אז של גבעתיים (וההופעה של נאנסי קינג וקארין אליסון באופרה הישראלית). ההופעה הנבחרת […]

Read more
Silence! I Call You! – The Ringtone

אני בטוחה שכולכם (כמו עוד יותר מ 28,000,000 צופים) כבר צפיתם באחמד המחבל המת. אני משוכנעת שכבר התפרצתם במהלך דיון חשוב בעבודה כשאתם צועקים Silence! I kill you! אבל עכשיו אתם כבר לא חייבים. הטלפון שלכם יעשה את זה במקומכם! חם חם מהתנור – מתוצרת הבית 🙂 I kill you ringtone 1 I kill you […]

Read more
ג’אז ישן

אמא שלי סיפרה לי שכשהיא הייתה בערך בגילי, לואי ארמסטרונג הגיע לנגן במינסק. למי שלא מצליח להעריך את גודל המאורע, במונחים של היום זה כאילו שהופעת האיחוד של לד זפלין הייתה מתרחשת בבלומפילד, או באיזה שדה חומוס בדרך ללטרון. ההופעה הייתה אמורה להמשך עד אחת עשרה בערב, אבל לואי המשיך לנגן עד שלוש לפנות בוקר. […]

Read more
יופי

בדירה מרווחת במיקום הכי רע בתל אביב, בקור הלילי, על קלידים, תופים, גיטרה ועוד כמה כלי נשיפה, ספגתי טונים נמוכים ונעימים של ג’אז. הצלילים ליטפו את הלחי ביד עדינה והתכרבלתי בחיקו של ידיד, מתפללת לשמיכת פוך, חיבוק חם וקפה (דווקא לא שוקו 🙂 ) חם עוד יותר. השיר הבא היה קצבי יותר. הרגליים כאילו התעוררו […]

Read more
ההופעה של הסקורפיונז או כשרוצים, מקבלים.

הכרטיסים, כמו שאמרתי, היו מתנה מאור. מתנה יקרה להחריד, שהנימוס הקשה עליי לבקש, אבל הגורל זימן אותה אליי. כל השבוע עבר עליי במעין מתח קליל. שבוע שהיה נפלא בהחלט, אולי אפילו בגלל המתח הנעים הזה שביצבץ גם בטיול לצפון, גם בישיבה הלילית ברוח הקרירה של הכנרת לפנות בוקר עם חברים, גם בבקבוק השרדונה הקר שחלקתי […]

Read more