רגע אחד של חוסר ריכוז, כידון משתולל, נסיון התחמקות כושל והנה אני מתחת לאופניים שלי ואיזו אישה רצה אלי כדי לבדוק אם אני עדיין בחיים ומתנשפת כמו ספינת קיטור. לרגע אני דואגת יותר לאי ספיקת הלב הפונציאלית שלה מאשר לשלומי, אבל ההרגשה של הברך שנרטבת מתחת לבד הדקיק מסחררת אותי.

כשהתיישבתי במכונית לבד בפעם הראשונה, רק לפני כמה ימים, דאגתי שלפני שאני אחזיר את הרכב השכור, אני אצטרך לעבור בתחנת דלק לאוורור וייבוש של המושבים מהזיעה הקרה שלי.