הכרטיסים, כמו שאמרתי, היו מתנה מאור. מתנה יקרה להחריד, שהנימוס הקשה עליי לבקש, אבל הגורל זימן אותה אליי. כל השבוע עבר עליי במעין מתח קליל. שבוע שהיה נפלא בהחלט, אולי אפילו בגלל המתח הנעים הזה שביצבץ גם בטיול לצפון, גם בישיבה הלילית ברוח הקרירה של הכנרת לפנות בוקר עם חברים, גם בבקבוק השרדונה הקר שחלקתי עם ידידה.

יום חמישי הגיע בשעת בוקר מוקדמת וחמק בדיוק כפי שהגיע. לא הספקתי להניד עפעף וכבר מצאתי את עצמי בבית של אור בעיצומם של סידורי בגדים-איפור-שיער מסורתיים. לבשתי מכנס שחור, נעליים לא גבוהות במיוחד אך מספיק, מחוך שחור ומקסים עם קשירה על העורף, עטיתי איפור קליל והופ! כבר היינו בכניסה לבלומפילד שנראה בדיוק כמו לפני הדרבי רק עם אנשים יפים יותר.

הכרטיסים היו מצויינים – מקומות בסמוך למושבי ה VIP, שהוזמנו מבעוד מועד, בדיוק מול הבמה, מעל כל הקהל שנאסף ונדחק למטה. ההופעה התחילה בכניסה מצויינת של הלהקה עם תאורה משובחת אבל אז הבנתי דבר – לראות הופעה מהיציע זה בדיוק כמו לראות הופעה בטלוויזיה!!!

ניסינו אני ואור להכנס פנימה, אל ה”דשא” (שכוסה כמובן בפלסטיקים כחולים:) אבל – השומרים פשוט לא הסכימו (אני ממש לא יודעת למה – היה מקום!!). בכל אופן, רחרחנו קצת מסביב ואני הצלחתי לקפוץ מעל הגדר אבל לצערי הרב, את אור שהיה פחות זריז ממני (וכנראה שהשוטרים יודעים שבחורות יתחילו לצווח) תפס שוטר והכריח לחזור – כך שחזרתי בהכנעה יחד אתו (אח! הנאמנות הזאת….).

בכל אופן, כמעט נואשתי מלהנות מההופעה באמת, אבל אז הגיע ידיד של אור ואני יצאתי לבדוק כמה בחורה יכולה להשיג בעולמנו באמצעות שוחד צנוע ומחשוף נאה. כעבור 10 דקות כבר הייתי על הדשא אחרי שתפסתי לי בחור (נאה, אגב) שהיו לו קשרים עם השומרים והכניס שלושה חברים שלו, התחלתי לברבר אותו ובסופו של עניין הוא לקח אותי מהכתף, חיבק אותי, והוציא אותי אל הדשא – לחץ לי את היד ואמר “תהני” 🙂

ונהנתי! 🙂

הגעתי אל מרכז הקהל – ואמנם בחורה בגובה מטר שישים בקושי לא רואה הרבה, אבל מסכי הענק היו מספיק ענקיים והקהל הישראלי היה מספיק אדיב כך שגם אנשים זזו קצת וראיתי את המתוףף זורק את המקלות לקהל ואת הגיטריסט מתפרע ואת הזמר :).

ב Wind Of Change כולם התחבקו
ב Rock You Like A Huricane כולם קפצו
ב Still Loving You המצתים נשלפו מהכיס וכולם, אבל כולם שרו את המילים

היה אדיר.
אפילו בסוף ההופעה, אחרי קרוב לשעתיים מאז שהתחילה, לא היה נורא קשה לצאת.
חזרנו הביתה, אכלנו, הלכתי לישון

היה נפלא!!

ואתמול, יום שישי, הלכתי לרקוד סלסה עם ידיד טוב.
Not Bad For An Almost-First Timer.
אני חושבת שאני צריכה להשקיע בזה 🙂

זהו,
היה סופ”ש נפלא
המון מוזיקה לכולם
אלי(שבע)

Leave a comment

Your email address will not be published.