גידלו אותי להיות הטובה ביותר.
ואף אחד לא טרח לשאול שאלות.

גידלו אותי להיות הטובה ביותר.
ולא השאירו לי מקום לספק.

אין ספק שאין מקום לספק,
אבל במקום הספק
פשטו רעות חולות אחרות.

הפחד מהכישלון.
חוסר יכולת להחליט
בין כל האפשרויות בעולם.
הקונפליקט בין פשטות היופי
לבין פרקטיקת הסבך המועיל.

ותמיד יכולתי יותר.
ואף פעם לא עשיתי מספיק.
ואף פעם לא הגעתי לשם,
גם כשבקושי אפשר היה
להבחין בדמותי בין הפסגות.

גידלו אותי להיות הטובה ביותר.
עייפתי להיות.

3 thoughts to “… והדרך דרך ארץ

  • The man behind the machine

    את הטובה ביותר.

    עכשיו תהיי.

    Reply
  • sagi

    בתור אישה, מפתיע שאת בוחרת בנקודת מבט כל כך פאלית.
    אין הטובה ביותר, הטובה ביותר אינה קיימת, היא ההתענגות של האחר, היא החוסר אפשרות.

    ממש כמו ילדי בית-ספר וסרגל המדידה. אנחנו כבר אמורים לדעת טוב יותר.

    השיר הזה נורא עצוב בעיניי, אבל יכול להיות שבין כל הקשקושים שלך על סאדו-מאזו וההיסטריה, דווקא הבלחות כאלו, של הממשי, הן הסיבה שאני עדיין קורא אותך.

    זה לא פשוט, אבל זה נראה כמו צעד בכיוון הנכון.

    Reply
  • liz

    כלומר מוצאות חן בעיניך דווקא הנקודות בהן אני נשברת.
    פרספקטיבה שאני יכולה להזדהות איתה.

    משעשע.

    Reply

Leave a comment

Your email address will not be published.

Dada.net.pl