למדתי לאהוב אותו כמו שאוהבים ילד מוגבל. כבר התרגלתי אליו – לנזילות, לרעשים באמצע הלילה, למצבי הרוח המשתנים ולניחוחות המפתיעים, אבל ביום ראשון בבוקר זה נגמר. סוף סוף.

כשהוא מותיר מאחוריו כמה שלוליות עכורות וכתמים כהים על הרצפה, עשה המקרר שלי את דרכו החוצה. שטרות החליפו יד, חתימות בעט ירוק על ניירות רשמיים והשקט שב לשרור בדירתי הקטנה.

שנה שלמה נמשכה הסאגה הזו, שהתחילה כקנייה האימפולסיבית הגרועה בחיי ונגמרה בבית משפט. אין צורך אגב, לציין שלקח לסבלים שלוש דקות להוציא את המקרר מהדירה, בלי לפרק שום דלתות ובלי לפלח איזה רדבול מהשיש.

שלוש דקות סבלות, חמש דקות כדי לשטוף את הרצפה מהרפש ועכשיו רק נותר לי לחכות למקרר החדש שלי (שארפ, שבע שנות אחריות, שקם אלקטריק 🙂 )

Good old days

One thought to “אלי מקררים – סיום הסאגה”

  • עירא

    sharp is an excellent choice. TITHADSHI! and have a happy, court-free year 🙂

    Reply

Leave a comment

Your email address will not be published.