כבר מזמן הבנתי שמיחזור הוא לא הפתרון האבסולוטי לבעייות האקולוגיות שנתקענו במרכזן. מיחזור אמנם מטפל באחוז ניכר מהפסולת הביתית שלנו, אבל בו בזמן ממסך ומשכיח מאתנו את הכמויות האדירות של פסולת תעשייתית שאיש לא דואג לה.

אמנם ברור שהפתרון מתחבא בהקטנת הצריכה, אבל כשהצמא תופס אותי בלי בקבוק מים מהבית, אין לי ברירה: גם אני קופצת לקיוסק הקרוב ביותר וקונה לי פחית שתיה. באחת הפעמים האחרונות, נתקלתי במוצר שהעביר בי חלחלה:

Hybrid Can

אין לי בעיה עקרונית עם ליצ’י, אבל בהחלט יש לי בעיה עם האריזה ההיברידית הזו – חצייה פלסטית חצייה מתכת וכולה לא ניתנת למחזור בשום צורה שלא מכילה פלאייר ופריקת אגרסיות.

בהחלט ציפיתי שבימנו, כשהמודעות הסביבתית נראית בעליה, ימנעו מלייצר אריזות שכאלה. חבל שבשם גימיק שיווקי מוצלח, זורקים לפח שנים של חינוך איטי למיחזור. נקווה שקוקה קולה לא יאמצו את הטרנד הזה.


ובאותו נושא אבל במדיום שונה: יש לנו כדור ארץ אחד בלבד וגם אותו אנחנו מכלים מהר מדי. אם עדיין לא צפיתם ב StoryOfStuff, אז הגיע הזמן.

Leave a comment

Your email address will not be published.

Dada.net.pl