על פרסום וטעמים

בקרב הנצחי בין חברות היוגורט אין הרבה טעם. פעם יופלה ממתגים את עצמם באמצעות שחורות דשנות שרודפות אחרי כפית יוגורט דיאט ברחבי העיר ופעם דנונה (זהירות, לינק מוזיקלי) יוצאים בקמפיין שמנסה להפוך יוגורט למוצר אישי, כמעט כמו איזה אייפוד. בעוד האחת שורפת תקציבי הפרסום שלמים על הברקות כמו “אפרסקים מחוייכים”, “בננות אופטימיות” ו”גוייאבות מדלגות” חברתה משיקה ומעלימה טעמים בקצב קדחתני, ומאכזבת לקוחות רעבים.

Read more
השראה

…And in her eyes In her eyes I didn’t see her eyes “but the wind that blew the fire that was she פיסת אומנות שגרמה לי התרגשות, עד כדי האצת פעימות הלב. כמה נעים לגלות מדי פעם יצירה שמצליחה לעשות את זה. התמונה צולמה במוזיאון לאומנות בת זמננו בסלוניקי, יוון.

Read more
עוד כמה רגעים אני נוסעת

הייתי יכולה לומר שכך זה היה תמיד, אבל הייתי משקרת. הכמיהה הדקה הזו לשירים המלטפים של Black Box Recorder או של Norah Jones ולמגע החם של השמיכות שלאחר הגשם, בוקעת בי כניצני כלניות בהינתך הטיפות הראשונות. פעם לילות חורפיים היו דגל ההרפתקא: גופים גלויים נלחצים כנגד קיר רטוב ומים קרים מתערבבים בזיעה חמה, טיולים בסמטאות […]

Read more
חצי יום חופש

תשע בבוקר. חצי יום חופש. צלצול טלפון. אני כמעט מנתקת אבל אז רואה שזה אתה. בוקר טוב בקול מנומנם. באמת קבענו להפגש הבוקר, כאילו זה דבר שבשגרה. זהו. התעוררתי. 🙂 חצאית עם הדפסים של גלידה ואני על האוטובוס בדרך לתל אביב. ההתרגשות תופסת אותי 5 דקות לפני התחנה שלי – אלוהים, לא ראיתי אותך אחד […]

Read more