ליזוזום וזר עם עיניים כחולות

באקט של ספונטניות אופיינית, מצאתי את עצמי לקראת חצות הלילה, בתחנה המרכזית של תל אביב. הפלגתי במעלה הדרגנועים המקרטעים והנוף האנושי המתעתע של התחנה התחלף בין הקומות. תמיד מדהים אותי לראות כמה הבדלים יכולים להסתתר בין כמה מטרים של בטון ואוויר: הפרצופים השחורים של אלה שעומדים לבלות שם את הלילה, התחלפו בעיניהם העייפות של אלה שיהיו בבית תוך עשרים דקות עירוניות זריזות ואז הפכו להבעותיהם הערניות ועמוסות התיקים של הממתינים בקומות העליונות כדי לצאת לדרך ארוכה.

Read more
מיניאטורות מהדרום
לילה בדרום. צילום: ג'ייק.

רגע לפני שינה במחוזות בלתי מוכרים, שנינו מבינים לפתע עד כמה שונה החוויה הזו בשביל שנינו. בשבילך הדרך היא נקודה אחת במרחק שממנה מגיחה, גדלה ומתהווה המציאות, על כל הפרטיה הקטנים ביותר, אל תוך שדה הראיה הממוקד. בשבילי הדרך היא ברובה הגו שלך וקרעים-קרעים של מציאות שמבליחה לרגע, כאילו יש מאין, בזווית העין ונעלמת מעבר לכתף כאילו מעולם לא הייתה אלא הזייה. דמיין איזה קסם יכול היה להיות לו יכולנו להיות ראש אחד שרואה הכל.

Read more
ליזוזום כבר לא חושבת שהיא מיוחדת
סאמר. הו כה מיוחדת.

היא כל כך מקסימה כשהיא רוכבת על האופניים הישנות שלה, כשהיא עומדת במעבר החציה, כשהיא משכפלת דפים במכונת הצילום במשרד. היא בכלל בחורה רגילה – גובה ומשקל ממוצעים לחלוטין, השכלה והשקפה שגרתית, אבל יש בה איזה קסם – נימה של צחוק, ניצוץ במבט – איזו איכות נסתרת שפורשת מלפניה שביל המרוצף לבנים צהובות ועליו פרוש שטיח אדום.

Read more
ליזוזום פוגשת אספלט
אספלט. ילדים, אנא צבעו את הברך של ליזוזום בתמונה.

רגע אחד של חוסר ריכוז, כידון משתולל, נסיון התחמקות כושל והנה אני מתחת לאופניים שלי ואיזו אישה רצה אלי כדי לבדוק אם אני עדיין בחיים ומתנשפת כמו ספינת קיטור. לרגע אני דואגת יותר לאי ספיקת הלב הפונציאלית שלה מאשר לשלומי, אבל ההרגשה של הברך שנרטבת מתחת לבד הדקיק מסחררת אותי.

Read more
ליזוזום לומדת שיעור בצניעות
שקט במדבר. צילום: אופל אפיקורוס.

לפני חצי שנה, בעיצומם של דילוגים בין מדינות אירופאיות אקראיות ובין בירה לבירה, זה נראה כמו רעיון לא רע בכלל. מה רע בחצי שנה אינטנסיבית של הוכחה עצמית? בהתחשב בעובדה שרוב חיי אני מתנהלת בתפוקה של שישים-שבעים אחוז לכל היותר, למתוח את הגבולות לכיוון התשעים לסמסטר אחד נשמע לי מאיים פחות מלצפות ברגע של היסח הדעת בפרק של האח הגדול.

Read more
עוד מעט יהיה לי בית

גם עכשיו, דקה לפני שאני חותמת על החוזה, אני עדיין לא יודעת מה עדיף. אולי היה כדאי להשאיר את זה ככה? לקח לנו שנה שלמה להגיע לסטטוס קוו הזה שעושה לי כל כך טוב. כשאני חושבת על זה ליותר משלושה רגעים ברציפות – לשים את הכל על כף המאזניים ולהסתכן בלאבד את החבר הכי טוב שלי בשם רעיון ספונטני שצץ לפני כמה חודשים – נשמע לי כמו טירוף.

Read more
ליזוזום במהירות הוורום

כשהטוסיק שלך ממוקם על המושב הנוח של בימבה אדומה ששוקלת כמו דוגמנית אנורקטית אחרי איזה נשנוש סושי פרוע ונשמעת כמו שילוב לא מוצלח בין פינצ’ר למכונת תפירה, קל מדי לשכוח שהתכנסנו כאן היום כדי לרכב על אופנועים.

Read more
אופנוע

אני נעולה בזווית בלתי אפשרית מאחורי אחד הגברים שאני הכי אוהבת בעולם, והאטמים באוזניים, שאון המנוע שממסך אותי מהעולם והקסדה שמגבילה את תנועות הצוואר – לא מותירים לי הרבה ברירה.

Read more
Dada.net.pl