קיפודים ירוקים

ארון סגור מסתיר בתוכו כרגיל מחזות לא נעימים. לפוצץ לעצמך את המוח עם אקדח זו לא דרך פוטוגנית לומר לעולם ‘היו שלום ולא להתראות, חארות’. זו יכולה הייתה להיות נחמה קטנה שבקטנות, אבל ממה ששמעתי, זה אפילו לא מצטלם כמו בסרטים.

Read more
יש אנשים שרואים רק בלוויות.

יש אנשים שרואים רק בלוויות. אנשים טובים שרק מן הראוי היה לראות בנסיבות משמחות הרבה יותר, על כוס קפה בכיכר קטנה, בחנוכת בית של חברים, בימי הולדת או סתם ברחוב – בקריאת פליאה, המלווה עיניים מצטלבות, מכירות ומוארות. אבל זה מה שהחיים מזמנים – פגישות ארעיות, שקטות, תחת מעטה עגום של נימוס ולחישה. שיחות חטופות […]

Read more
One week

אהוב שלי, אני כותבת לך מהרכבת מקראקוב לורשה, עלינו עליה לפני קצת יותר מעשר דקות, אחרי ריצה מטורפת באזור תחנת הרכבת, רק כדי למצוא אינטרנט. רק שתדע, פולין מדהימה וקראקוב וורשה הן ערים אירופאיות לכל דבר, אבל עדין לקח לי יותר מארבעים דקות למצוא איטרנט פעיל. אין ספק שעדיין יש להם לאן לשאוף. בין לבין […]

Read more
ליל אמש והבוקר שלמחרת
עפיפונים

יש כל כך הרבה רעות חולות בעולם, ואני לא יודעת למה זו כואבת לי יותר מאחרות. אולי כבר התאקלמתי עד כדי כך אל השנאה שאנשים ספוגים בה ואל האלימות שהיא מעוררת בהם, שהרגישות שלי פשוט פחתה. התרגלתי אל מלחמות הכלבים בין ערבים ליהודים, הוויכוחים נוטפי הארס של חילונים ודתיים כבר נשמעים לי כמו המהום מונוטוני, […]

Read more
יופי

בדירה מרווחת במיקום הכי רע בתל אביב, בקור הלילי, על קלידים, תופים, גיטרה ועוד כמה כלי נשיפה, ספגתי טונים נמוכים ונעימים של ג’אז. הצלילים ליטפו את הלחי ביד עדינה והתכרבלתי בחיקו של ידיד, מתפללת לשמיכת פוך, חיבוק חם וקפה (דווקא לא שוקו 🙂 ) חם עוד יותר. השיר הבא היה קצבי יותר. הרגליים כאילו התעוררו […]

Read more
יציבות

יציבות. אחרת אין לי דרך להסביר את הסיכונים שאני לוקחת על עצמי אתך, את המשחקים באש שאני משחקת, מודעת לכוויות הנצרבות בעור. רק אנשים שמרגישים קצת יותר נוח בעורם שלהם יכולים להרשות לעצמם גיחות ליליות שכאלה, אפופות לחישות כוזבות ורכות מטמטמת. אני מתירה לידיים שלך לכשף אותי ולאצבעות שלך, בשליחות שרק מוח מעוות יכול לייצר, […]

Read more
מזח

יש ימים בהם נדמה לי שהמזח עשוי זכוכית והראש שלי עשוי מאבן. בימים כאלה אני לועגת לרציף, מתנגחת ומשתלחת בו. צוחקת לעמידתו האיתנה, שסופה להתמוטט תחת כוחותי הבלתי נלאים. ויש ימים בהם אני מבינה מה אני באמת: עוד גל סורר ומורה. עוד תנודה ארעית של נוזל סמיך ועכור, כנגד קיר עצום שנבנה הרבה לפני וישאר […]

Read more
אפיה

תשוקה עזה להתמוסס עליך כמו חמאה קרה של בוקר על טוסט טרי וחם. כמיהה להיספג בנקבי עורך, ולהבריק אותו באור בריא, בניחוחות, פרוסות דקות, שמזכירים לי בית. להיות נימוחה כמו מאפה של שש בבוקר בסמטא מוצלת היטב. תחת קרום קראנצ’י מתפצפץ בין שיניך בדרך אל מלית הליבה הרכה.

Read more
מהירות

זה לא יכול היה להיות שמאלצי מזה. הרוח באמת נשבה בשערי ובאמת עצמתי עיניים וחייכתי לעצמי, כשסוף סוף צברנו מהירות ברחובות העיר המתכוננת לשינה. אצבעותי באמת חיפשו אחיזה טובה יותר בצידי גווך ובאמת נשלחו מחצית הטפח קדימה, גונבות לגימה אסורה מהחומר שאחר כך מאכיל געגועים. שמאלצי כמו ששמאלציות צריכה להיות, פשוט כמו שפשטות צריכה להראות. […]

Read more
Dada.net.pl